ללטף את מפלצת האנטישמיה…
היום הייתי בהשקה של פלאפלמן בתל אביב.
חנות הססגונית CNV שבקינג ג'ורג' בתל אביב, התמלאה היום בצבעים וריחות.
לא סתם ריחות, ממש הביאו פלאפל, חומוס ופיתות.
אני, את ההשקה החגיגית, ניצלתי לקריאת החוברות הקודמות שלא הצלחתי למצוא קודם לכן.
החוברת השלישית כבר הייתה אצלי, קיבלתה אותי מחברי ניר קוריס.
מאחורי פלאפלמן עומדת, גיבורת העל האמיתית, דורית מיה גור.
בחוברת השלישית,שהושקה היום, הצטרפו למלאכה אלית אבני ויובל שרון.
אני לעומת זאת, נדהמתי מהחוברת השנייה.
תמיד חשבתי שכל העניין בקומיקס זה אנשים שהולכים מכות.
בפלאפלמן השני - הוקסמתי. אז נכון, מדברים על השואה, ולא עומדים דום.
אבל זה בדיוק העניין, פה בדיוק מתחילה הבעיה.
כשדיברתי עם דורית, בין חיבוק לתמונה בהשקה, היא סיפרה לי על התגובות לחוברת.
אנשים כועסים. צוחקים על השואה? מזלזלים בה? נוגעים במקומות כואבים?
מי שקרא וטרח להבין יודע שלא כך הדבר.
"אבי, זה סבא…אל תתן לזה לקרות שוב…אני מתחנן!". מעורר תגובות.
איך אני רואה את זה? בדיוק כמו הכותרת של כל מה שכתבתי כאן.
ללטף את המפלצת. לא לדבר עליה. לא לחיות אותה. לתת לה לגדול.
לא לשכוח, אבל גם לא להזכיר. לא לסלוח, אבל גם לא להסביר.
זה הרי לא ייעלם מעצמו. זה רק יגדל.
הצבא שלנו אולי חזק, אבל בהסברה אנחנו חלשים.
אני, שמתעסק בשיווק, יכול רק לחשוב לעצמי: מה קורה כאן?
אותו ניר קוריס, שהזכרתי מקודם, אומר תמיד שלישראל אין נפט, יש לה מוחות.
אותן המוחות שבזכותם יש לנו צבא חזק, ואותן המוחות, שרק אם נעודד את זה, יעבירו את המסר לשאר העולם.
אבל אסור להתעלם. אסור לעצום את העיניים. אסור לתת למפלצת להיאחז בשקט שלנו ולהתפתח.
בכל פעם שנסתם פיו של מי שמדבר על הנושא הזה, המפלצת מקבלת ליטוף.
בכל פעם שאדם לא מוכן לשמוע על הנושא הזה, הוא בעצמו, נותן למפלצת חיבוק גדול ומחזק.
לדורית אגיד - יישר כוח!
בימים מבולבלים של אנשים שונים, קשה ונדיר למצוא בת אדם שכמוך.
מגיע לך להצליח!
תאי.
אתר "חופשה באילת" עומד למכירה!
אתר שהקמתי, עיצבתי, כתבתי וקידמתי עומד למכירה כעת…
האתר נמצא במיקום מעולה בחיפוש 'חופשה באילת', במקום הראשון נכון לעכשיו!
האתר נמצא במקום ה11 לביטוי 'חופשה' והוא מתנדנד בינו לבין המקום העשירי.
לאתר מאות גולשים ייחודיים בחודש, שמגיעים מהחיפוש של 'חופשה באילת', ואלפי דפים נצפים!
אז..תרצה להזמין חופשה באילת, או אתר חופשה באילת?
הבן הבכור - תיאטרון גשר עם משה אבגי
כחלק משייכותי למגמת תיאטרון לבשתי בגדים יפים והלכתי לצפות בהצגה: הבן הבכור.
הצגה טובה מאוד לדעתי, אבגי שיחק מצויין והתפאורה הייתה נהדרת.
ראש העיר (אור עקיבה) דיבר, ודיבר, ודיבר, והתרגש, והסתבר שחזר על הנאום בכל יום במשך כשבוע.
מיד לאחר מכן עלתה מנהלת האולם, שדיברה, ודיברה, ודיברה והתרגשה, והסתבר שחזרה על הנאום……
ההצגה הייתה טובה, מאוד מצחיקה, מרגשת, מאוד נהנתי.
לאחר מכן הלכתי לתיאטרון 'הידית' בזכרון, תיאטרון פרינג' של חובבים שהעלה את ההצגה: מחכים ל(ה)נס.
קיבלתי הנחה של 50%, מ40 ש"ח ל20 ש"ח, והייתה מרוצה.
לא הבנתי - כלום. לא הבנתי מה המטרה של מה שהם עשו, ולמה זה מצחיק? ואנשים מבוגרים צחקו…